חדשות

שפעת מגדילה פי 6 את הסיכוי ללקות באוטם שריר הלב

הקשר בין דלקות בדרכי הנשימה העליונים (נזלת, כאבים בלוע, שיעול, כאבי ראש, כאבי שרירים) השכיחים מאוד בעונת החורף, לבין הופעתו של אוטם בשריר הלב שנוי במחלוקת. היום, פרסמה קבוצה קנדית מחבל אונטריו שבקנדה מחקר בעיתון New England Journal of Medicine בו בדקה האם קיימת עליה בשכיחות אוטמים בשריר הלב בקרב מטופלים עם דלקות בוירוסים שתוקפים את דרכי הנשימה העליונים.

החוקרים אתרו 332 תושבים בחבל אונטריו שבקנדה שנבדקו והוכחו בבדיקות מעבדה כסובלים מזיהום ויראלי בדרכי הנשימה העליונים ואושפזו בבתי החולים בחבל עם אבחנה של אוטם שריר הלב. החוקרים השוו את מספר המטופלים שלקו באוטם שריר הלב בשבוע הראשון לאחר בדיקת המעבדה שגילתה כי הם סובלים מזהום בוירוס (תקופת הסיכון) לעומת מספר המטופלים שלקו באוטם בשנה שקדמה לבדיקת המעבדה וב 51 השבועות שעקבו אחרי השבוע הראשון לגילוי הזיהום הויראלי בדרכי הנשימה (תקופת הביקורת).

התוצאות מדאיגות ביותר: שכיחות אוטם שריר הלב בשבוע הראשון אחרי גילוי הזיהום בוירוס השפעת היה גבוה פי 6 משכיחותו בתקופת הביקורת. יתירה מזו, זהומים על ידי וירוסים אחרים בדרכי הנשימה לוו גם הם בסיכון גבוה יותר להופעת אוטם שריר הלב, אם כי הסיכון היה נמוך יותר מאשר במטופלים שלקו בוירוס השפעת. לא נמצא כל קשר בין גורמי סיכון אחרים לאוטם שריר הלב (סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעה במשק השומנים בדם וכדומה) לבין הופעת האוטם בעקבות הזיהום הויראלי (לשון אחר, הזיהום הויראלי מהווה גורם סיכון להופעת אוטם שריר הלב ללא קשר לסיכון הקשור לגורמים אחרים לאוטם). החוקרים סיכמו כי זיהום ויראלי בדרכי הנשימה העליונים, ובעיקר זיהום בוירוס השפעת, מגדילים את הסיכון לאוטם שריר הלב בשבוע הראשון לזיהום.

מספר לקחים חשובים לקחת הביתה:

1) בקרב חולים עם זיהום בדרכי הנשימה העליונים הופעת כאבים בחזה ההולמים את אפשרות של אוטם שריר הלב  (בעיקר בחולים מעבר לגיל 65) מחייבים בדיקות שתשלולנה אוטם שריר הלב ולא ניתן להסתפק בזקיפת הכאבים לחובת הזהום הויראלי בלבד!!!

2) למרות שהמחקר הקנדי לא בדק באם החיסון לשפעת משנה את הסיכוי להתפתחות האוטם, העובדה כי מחקרים קודמים הראו כי חיסון לשפעת מצמצם את הסיכון לאוטם שריר הלב בחודשים שאחרי החיסון מהווה סיבה נוספת להתחסן מפני הוירוס (בעיקר בקרב מבוגרים מעל גיל 65). בנימה אישית, אני פוגש לעיתים קרובות מטופלים המתייחסים בביטול לחיסוני השפעת. הגיע העת שמטופלים אלה, ובעיקר מטופלים מעבר לגיל 65, יעשו בדק בית מחודש של מסלול החשיבה שלהם.

פתיחת קרישים החוסמים את עורקי המוח כטיפול בשבץ מוחי: עדכון חשוב!!

קרישים החוסמים עורקים שמספקים דם למוח אחראיים להווצרות אוטם ובעקבותיו נזק לרקמת המוח. הגעה מיידית, תוך 6 שעות, לבית חולים חיונית לפתיחת העורק ולהצלת רקמת המוח. לכן, 6 השעות הראשונות להופעת סימנים לאוטם מוחי נחשבות לשעות של חסד!! אבל מה אם לא הצלחנו להגיע לבית החולים תוך 6 שעות? מה אם הגענו בין 6-24 שעות מתחילת התהוותו של האוטם? האם יש גם בהגעה מאוחרת אפשרות לשיפור גורלם של המטופלים?

בנסיון לענות על השאלה נבדקו 200 מטופלים שהגיעו לבית החולים עם סימנים של פגיעה במוח אבל בבדיקת ההדמיה (MRI או CT של המוח שלווה בהזרקת חומר ניגוד) שבוצעו להם עם הגעתם למיון נמצאה הפרעה בזרימת הדם ללא נזק ממשי או אוטם ברקמת המוח. כמחצית מהמטופלים עברו פתיחה של העורק החסום ולאחריה טיפול מקובל בעוד המחצית האחרת של המטופלים זכתה לטיפול מקובל בלבד (לצפיה בתקציר המאמר והוידאו המצורף אליו). התוצאות הראו כי המטופלים שעברו פתיחה של העורק החסום הדגימו נזקים נאורולוגיים קטנים יותר ורמת תפקוד טובה יותר. שיעורי התמותה והדימומים התוך מוחיים היו דומים בשתי הקבוצות. חשוב לציין כי המחקר נועד להמשך 31 חדשים ונגדע טרם שנשלם כיוון שהתוצאות הצביעו חד משמעית על תועלת בפתיחת העורקים ולכן לא היה מקום להמשיך ולטפל בחלק מהמטופלים בטיפול מקובל בלבד. המחקר מלמד כי בקבוצה מסויימת של מטופלים עם סימנים של אוטם מוחי יש תועלת גם בפתיחת העורקים בין 6-24 שעות לאחר הופעת הסימנים לאוטם. לכן, ב 24 השעות הראשונות להתפחותו של אוטם מוחי יש, במקרים מסויימים, סיכוי להציל את רקמת המוח בעזרת פתיחת העורק החסום. עדיין, מומלץ שלא להשתהות ולהגיע לבית החולים מהר ככל שניתן!!!

טיפול במחלת ההמופיליה בעזרת וירוסים לאחר הנדסה גנטית

המופיליה מסוג A היא מחלה גנטית שזכתה לתשומת לב רבה במהלך ההסטוריה כיוון שעברה בתורשה בקרב בתי המלוכה באירופה וזכתה לתואר "מחלת המלכים". במחלה זו מוטציה בגן בודד גורמת לפגם בייצור חלבון קריטי במערכת הקרישה, לחסר בחלבון ולדימומים במפרקים, ברקמות הגוף ובמוח המסכנים את חיי החולים. הטיפול בהמופיליה A כולל מתן עירויים של החלבון החסר. למרבה הצער, בשליש מהמטופלים עירוי החלבון גורם להתפתחות נוגדנים כנגד החלבון המוזלף ואלה משבשים את יכולתו למנוע דימומים.

לאחרונה אנחנו עדים לפיתוחם של וירוסים שעברו טיפול בהנדסה גנטית המאפשרים חדירה לרקמות והחדרת גנים תקינים וייצורם של חלבונים החסרים כתוצאה ממוטציות בגנים פגומים. מחקר בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine מדווח על חולים בהמופיליה A שטופלו בוירוס מהונדס שהחדיר גן תקין לרקמות (צפו במאמר ובוידאו הרצוף אליו). הטיפול בוירוס איפשר עליה ברמת החלבון החסר לרמות תקינות, מנע הופעת דימומים (מ 16 אירועים של דמם בשנה שקדמה לטיפול להעדר מוחלט של דימומים בשנה שאחרי הזרקת הוירוס) וחסך את הצורך בעירויים של החלבון החסר. תופעות הלואי של הטיפול היו מעטות ומתונות. מאחר והמחקר בוצע במספר מצומצם של מטופלים יש צורך במחקרים נוספים שיבססו את יעילות הטיפול.

טיפול בוירוסים מהונדסים היא פריצת דרך ואופק חדש בטיפול במחלות הנגרמות ממוטציות בגן בודד.

אלכוהול ומחלות ממאירות! לשתות, או לא לשתות? ואם לשתות אז כמה?

פופולריות גואה של צריכת משקאות אלכוהוליים בחברה הישראלית, במיוחד בקרב צעירים ובני נוער, מחייבת את הבנת משמעות השתיה המוגברת מעבר לסיכונים מוכרים ובכלל זה אלימות חברתית והשפעה מסוכנת על הנהיגה בדרכים. ב 6 לנובמבר פירסמה החברה האמריקאית לאונקולוגיה המלצות המדגישות את הצורך בצימצום שתית אלכוהול ככל שניתן וזאת לאור הסיכון הגובר להתפחות גידולים בחלל הפה הלוע והושט (סיכון הגבוה עד פי 5), הגרון (עד פי 2.5), הכבד (עד פי 2), השד (עד פי 1.6) והמעי הגס (עד פי 1.4). ראה טבלה 1 במאמר המצוטט.

ואם אתם נהנים משתית אלכוהול, כמה רצוי לשתות?

בניגוד לעישון סיגריות המתאפיין בהמלצה גורפת וחד משמעית להפסקה מוחלטת של עישון טבק, החברה לאונקולוגיה מבדילה בין צרכנים לאלה שאינם צורכים אלכוהול. למי שאינו שותה אלכוהול ממליצה החברה להמשיך ולהמנע משתיה. לעומת זאת, לצרכני אלכוהול  ממליצה החברה כי גברים  ישתו עד שני משקאות בעוד נשים תצרוכנה לכל היותר משקה בודד אחד מידי יום.

אז איזה נפח רצוי לשתות מידי יום?

מאחר ורמת האלכוהול שונה בסוגי משקאות אלכוהוליים שונים, החברה אימצה את הגדרת המשקה אלכוהול הסטנדרטי כפי שנקבעה על ידי המכון האמריקאי הלאומי לבריאות, ובתמצית:

1) משקה בודד של בירה (5% אלכוהול) הוא בעל נפח של כ 360 מל׳ (לשם המחשה, pint בודד של בירה מכיל 570 מל׳ !!)

2) משקה בודד של לתת  (7% אלכוהול) הוא בעל נפח של כ 240-270 מל׳

3) משקה בודד של יין  (12% אלכוהול) הוא בעל נפח של כ 150 מל׳ (לשם המחשה, כוס יין מכילה כ 120 מל׳ !!)

4) משקה בודד של משקאות אלכוהוליים חריפים כגון ג׳ין, רום, טקילה, וודקה, ויסקי וכדומה (40% אלכוהול) הוא בעל נפח של כ 45 מל׳ (לשם המחשה, כוס צ׳ייסר אחת מכילה בין 50-60 מל׳ !!)

ומה עם הערכים החיוביים בשתית אלכוהול כמו למשל ״הגנה על הלב וכלי הדם״. למה עלי לוותר עליהם ?

הטענה כי אלכוהול, ובעיקר יין אדום, מגן על המערכת הקרדיווסקולרית מפני התפתחותה של טרשת עורקים זוכה לפופולריות בלתי מוצדקת. שתית אלכוהול אכן תורמת לעליה מדודה ברמות הכולסטרול הטוב (HDL כולסטרול) אך עליה זו מתונה בלבד ותרומתו החיובית של האלכוהול למניעה של מחלות כלי דם קטנה ובטלה בשישים בהשוואה לתרומתו השלילית לתחלואה ותמותה בכלל.

לסכום, עליה בתוחלת החיים, ירידה בתמותה ממחלות קרדיווסקולריות, היותן של מחלות ממאירות לגורם המוביל לתמותה בעולם המערבי והעלות הבלתי נסבלת של הטיפול במחלות אלה מדגישים את הצורך החיוני במניעתן. הפסקה, או צמצום, של צריכת האלכוהול הוא צעד נבון בכוון הנכון.

נוגדנים לטיפול באוסטאופורוזיס יעילים במניעת שברים בשלד העצמות

אוסטאופורוזיס, צפיפות נמוכה של סידן ברקמת העצם, היא בעיה שכיחה בעיקר בנשים בגיל הבלות ואחראית להופעת שברים בשלד העצמות. בארצות הברית 30% מהנשים בגיל הבלות סובלות מהמחלה ולפחות 40% מהן תפתחנה שברים במהלך חייהן. בגברים, שכיחות הבעיה והשברים נמוכה יותר (15-30%).

בעשור האחרון חל מהפך רבתי בטיפול באוסטאופורוזיס עם כניסתן של תרופות הבולמות את התהליכים שפוגעים בצפיפות העצם ואף תרופות הגורמות למהפך בצפיפות, ולו גם לפרק זמן מוגבל, ומשרות עליה בצפיפות.

לפני כשנה (26.9.16) העליתי פוסט שדן בנוגדנים המיוצרים על ידי חברת אמגן (Amgen), תחת השם רומוסוצומב, שבולמים את תהליך פירוק העצם ובנסויים ראשוניים בבני אדם צמצמו את הופעת השברים בחוליות עמוד השדרה ב 73%. השבוע פורסם בעיתון NEJM מחקר המשווה זה בצד זה את השפעת רומוסוצומב לתרופה אלנדרונאט שמאיטה גם היא את תהליך פירוק העצם (התרופה משווקת בארץ תחת השמות פוסלן, מקסיבון, טבענט ופוסאוונס). המחקר כלל 4093 נשים בגיל הבלות הסובלות מאוסטאופורוזיס ולקו בשברים בעצמות. הנשים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת טופלה במשך שנתיים באלנדרונאט בלבד והקבוצה השניה טופלה במשך שנה אחת ברומוסוצומב ובמשך שנה נוספת באלנדרונאט. שתי הקבוצות היו במעקב המחקר במשך 2.7 שנים. החוקרים מצאו כי בהשוואה לנשים שטופלו במשך שנתיים באלנדרונאט בלבד הסיכון לשברים בעמוד השדרה בנשים שטופלו ברומוסוצומב היה נמוך ב 48%, הסיכון לשברים שאינם בעמוד השדרה היה נמוך ב  19% והסיכון לשברים בצוואר הירך היה נמוך ב 38%. לעומת זאת, שכיחותם של אירועים קרדיווסקולריים (כמו למשל אוטמים בשריר הלב) היו שכיחים יותר בקבוצה שטופלה ברומוסוצומב. שאר תופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות.

לסיכום, נראה כי בנשים בגיל הבלות הסובלות מאוסטאופורוזיס ונמצאות בסיכון גבוה להתפתחות שברים בשלד (וסיכון נמוך להתפתחות מחלות קרדיווסקולריות) טיפול ברומוסוצומב במשך שנה מצמצם באופן משמעותי את הסיכון להופעת שברים בשלד.  נותר לברר אם רשות התרופות והמזון האמריקאית  תאשר את הטיפול ברומוסוצומב לטיפול באוסטאופורוזיס, מדוע רומוסוצומב מגדיל את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות ומה תהיה עלות הטיפול.

תרופה נוספת אושרה למניעת מחלות לב בחולי סוכרת

חולי סוכרת סובלים מעליה של 70% בסיכון לתמותה ממחלות כלי דם של הלב. תרופות שמפחיתות את הסיכון לתמותה ממחלות לב משמעותיות מאוד לטיפול בחולים אלה.

בתאריך ה 22 לדצמבר 2016 דווחתי בפוסט שפרסמתי לפני כחצי שנה כי ה FDA אישר תרופה בשם Jardiance למניעת מחלות לב בחולי סוכרת (גוללו מטה לעיון בפוסט). השבוע נפגשה שוב הוועדה לתרופות אנדוקריניות ומטבוליות של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ואישרה ברוב מוחץ את השימוש בתרופה נוספת, Victoza, (מוכרת גם בשם Liraglutide) לאותה מטרה. החלטת הוועדה נסמכת על מחקר שפורסם לפני כשנה ובדק את השפעת הטיפול על מחלות לב. המחקר מצא כי Victoza מצמצת את התמותה ממחלות לב ב 13%.

Victoza היא תרופה המוזרקת תת עורית, מעודדת את הפרשת האינסולין על ידי תאי הלבלב ואושרה לטיפול בחולי סוכרת בתחילת 2010. תופעות הלואי השכיחות של התרופה כוללות תגובה מקומית בעור, בחילות ולעיתים שלשולים שעל פי רוב חולפות עם שינויים במינון.

כדאי לשים לב כי Jardiance ו Victoza משפרות את איזון הסוכרת במנגנונים שונים לחלוטין (שלא כמו Victoza , התרופה Jardiance מגדילה את הפרשת הגלוקוז בשתן) ושתיהן ידועות כטיפול יעיל גם לעודף משקל. יהא זה מעניין לבחון את השפעתו של טיפול משולב בשתי התרופות על משקל הגוף ושיעור מחלות הלב בחולי סוכרת.

מוטציות נרכשות בתאי דם לבנים מגדילות את הסיכון לסרטן הדם ולמחלות לב

ככל שאנו מתבגרים גדל הסיכון שלנו לפתח גידולים וללקות בטרשת עורקים בכלי הדם שבליבנו (טרשת עורקים אחראית להתפתחות אוטמים בשריר הלב). האם יש מנגנון משותף שיכול להסביר מדוע קיימת עליה בתחלואה בשתי קבוצות המחלות הללו ככל שאנו מתבגרים? מחקר שפורסם השבוע בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine שופך אור חדש על קשר זה.

״מוטציות נרכשות״, להבדיל ״ממוטציות מולדות״, מצטברות עם השנים ולא היו קיימות עם לידתנו. הסיכוי להתפתחות מוטציות נרכשות הולך וגדל עם חלוף השנים עקב שינויים במטען הגנטי בתאים שבגופנו בצירוף עם כשל של מערכות שתפקידן לסרוק את המטען הגנטי בתאים ולתקן את המוטציות. הכשל במערכות המתקנות גדל ככל שאנו מתבגרים.

בשנים האחרונות נתגלו מוטציות נרכשות בתאים הלבנים בזרם הדם שלנו המגדילות פי 10 את הסיכון להתפתחות סרטן הדם (לתאי הדם הלבנים תפקיד קריטי בהגנה מפני זהומים וליצירת תגובה דלקתית ברקמות שבגופנו). המוטציות האלה נדירות לפני גיל 40, שכיחותן בשנות ה 70 לחיינו מגיעה לכ 10% וזו ממשיכה לעלות ככל שאנו מתגברים. זהותם של חלק מהגנים שעוברים מוטציות ידועה והם אחראיים להופעת סרטן הדם (זהות הגנים מפורטת במאמר). המחקר החדש שפורסם השבוע מראה כי נשאים של המוטציות בתאי הדם נמצאים בסיכון הגדול בין פי 2 לפי 4 להתפתחות מחלת כלי דם טרשתית בכלי הדם בלב. על מנת לבדוק באם המוטציות האלה אכן אחראיות להופעת הטרשת השתילו החוקרים תאי דם עם אחת המוטציות בעכברים ומצאו כי אלה אכן פתחו טרשת עורקים מואצת.

מה משמעות הממצאים הללו? ראשית, איתור נשאים של המוטציות יאפשר לעקוב אחריהם בקפידה יתירה בכדי לזהות התפתחות סרטן דם ולטפל בשלבים מוקדמים של המחלה. שנית, נשאים של המוטציות נזקקים לטיפול אגרסיבי בגורמי סיכון למחלות לב (למשל טיפול שיוריד את רמות הכולסטרול בדם). שלישית, סביר להניח כי הממצאים הללו ידרבנו חברות לפתח תרופות המסוגלות ״לתקן את הפגמים שנגרמים על ידי המוטציות״ מה שיאפשר לצמצם את הסיכון להתפתחות סרטן הדם ומחלות לב בקרב נשאים.

למיטב ידיעתי, לעת עתה לא קיימת בארץ מערכת הערוכה לאיתור נשאי מוטציות אלה בתאי הדם אך בהתחשב בשכיחותן הגבוהה ומשמעותן סביר להניח כי איתור כזה יהפוך לזמין בעתיד הקרוב.

 

Elagolix, טיפול יעיל לסובלות מאנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס מתאפיינת בהתנחלות של רירית הרחם אל מחוץ לחלל האיבר לאזורים בתוך חלל הבטן שבאופן תקין לא מארחים אותה. אנדומטריוזיס היא בעיה שכיחה ומופיעה בכ 5-10% אחוז מנשים בגיל הפוריות. נדידת הרירית אל מחוץ לחלל הרחם גורמת לדימומים בחלל הבטן, כאבי בטן עזים בעת הווסת, כאבים בקיום יחסי מין, שיבוש איכות החיים וקושי ביכולת הנשים להכנס להריון. אופי הטיפול באנדומטריוסיס תלוי בחומרת התופעה והשלכותיה וכולל תרופות נוגדות כאבים ודלקות, טיפול בגלולות למניעת הריון, טיפולים הורמונליים (שחלקם ניתנים בזריקות) ובמקרים קשים אף טיפולים נתוחיים.

להורמון אסטרוגן, שמופרש מהשחלות, יש תפקיד מרכזי בשגשוג רירית הרחם ולכן תרופות שגורמות לדיכוי הפרשת אסטרוגן תדכאנה את שגשוג הרירית ותצמצמנה את הדימום בחלל הבטן של נשים הסובלות מאנדומטריוזיס. לאחרונה, פיתחה חברת AbbVie תרופה בשם Elagolix הניטלת דרך הפה ומשבשת את ייצור האסטרוגן על ידי דכוי הפרשתם של הורמונים מבלוטת יותרת המוח החיוניים להפרשת אסטרוגן מהשחלות.

ב 19.5.17 פרסם העיתון הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine תוצאות מחקרים שבדקו את השפעת Elagolix על כאבי המחזור, כאבי בטן ומדדים נוספים בנשים הסובלות מאנדומטריוזיס עם תופעות בינוניות עד קשות בעת המחזור. המחקרים מצביעים כי Elagolix, שניתנה לנשים במינון מתון של 150 מג׳ ליום או במינון מוגבר של 400 מג׳ ליום, גרמה לצמצום כאבי המחזור וכאבי הבטן ב 43% עד 75% מהנשים שנטלו את התרופה. החוקרים דווחו כי Elagolix היתה יעילה יותר מפלצבו, תרופות נוגדות כאב ודלקת ותרופות אחרות לטיפול באנדומטריוזיס. כצפוי, דכוי הפרשת האסטרוגן גררה בעקבותיה גלי חום, שיבוש במשק השומנים בדם ושיבוש בצפיפות העצם. למרות שמספר נשים נכנסו להריון תחת הטיפול ב Elagolix, מוקדם עדיין לקבוע את השפעת הטיפול על הכניסה להריון.

תרופות יעילות הניתנות דרך הפה צפויות להציג יתרון ניכר בטיפול באנדומטריוזיס. Elagolix אינה משווקת עדיין בישראל או בארצות הברית ויש להמתין ולראות אם רשות המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) תאשר את השימוש בתרופה בעתיד הקרוב.

סוף סוף טפול יעיל למחלה גנטית נדירה וקטלנית בשם אנגיואדמה תורשתית

אחד המאפיינים של דלקת היא נפיחות באיזור של הריקמה הדלקתית. הנפיחות נגרמת על ידי זליגה של נוזלים מכלי הדם לתוך האיזור המודלק. במצבי דלקת קבוצת חלבונים בשם ברדיקינינים ״פותחים את השערים״ שנמצאים בין התאים שמצפים את כלי הדם שלנו ומעודדים את זליגת הנוזלים לאיזור הדלקתי. רמת הברדיקינינים בדם נשלטת בין השאר על ידי חלבון שנקרא C1-INH, (או בשמו המלא C1 esterase inhibitor ).  C1-INH מונע את שחרור הברדיקינינים לדם בעזרת הגנה על חלבון אחר בשם  קליקראין. לסיכום, החלבון C1-INH מגן על קליקראין ועל ידי כך משחק תפקיד מרכזי בשחרור הברדיקינינים ובשליטה על זליגת נוזלים מכלי הדם לרקמות.

אנגיואדמה תורשתית היא מחלה נדירה וקטלנית (המופיעה בתדירות שבין 1:10,000 לבין 1:50,000 אנשים) ונגרמת על ידי מוטציה בגן האחראי ליצור חלבון ה C1-INH. אנשים הנושאים את המוטציה סובלים מהתקפים פתאומיים של זליגה לא מרוסנת של נוזלים לרקמות אחרי טראומה לרקמות, טיפולי שיניים, ניתוחים, זיהומים על ידי וירוסים ובקרב נשים בזמן המחזור. כתוצאה מזליגת הנוזלים נוצרת בצקת באברים חיוניים כמו במערכת העכול, בלוע ובדרכי הנשימה ובין 15-30% מהסובלים מהמחלה נפטרים כתוצאה מהתקף חנק פתאומי.

לפני מספר ימים התפרסם בעיתון New England Journal of Medicine מחקר המראה סוף סוף טיפול יעיל למחלה הנדירה והקטלנית הזאת. המחקר מראה כי הזרקה אחת לשבועיים של של נוגדנים, שבדומה ל C1-INH, מגנים על החלבון קליקראין  (ונקראים בשם המסחרי Lanadelumab) מצמצמת במידה ניכרת את התכיפות והחומרה של ההתקפים. נותר לבדוק מה תהיה השפעת הנוגדנים בטיפולים לטווח ארוך (לצפיה בסירטון המאייר את פעולת הנוגדנים לחצו כאן).

שיטה גנטית חדשנית לטיפול ברמות כולסטרול גבוהות בדם

סטטינים חוסמים את יצור הכולסטרול בתאי הכבד, גורמים לעליה במספר הקולטנים לכולסטרול הרע (LDL), לירידה ברמת ה LDL בדם ולהגנה מפני התפתחות מחלת כלי דם בלב.

לאחרונה פותחו נוגדנים שחוסמים אנזים בשם PCSK9 שמפרק את הקולטן ל LDL. בדומה לסטטינים, חסימת הפעילות של PCSK9 מגדילה את מספר הקולטנים ל LDL, מגבירה את סילוקו מהדם וגורמת לירידה של הריכוז שלו בדם.

נשים בהריון, שמן דגים ומניעת אסטמה בילדים

שמן דגי ים עשיר בשומנים בלתי רוויים מסוג אומגה 3 ומחקרים הראו כי צריכת שמן דגים מצמצמת את ההופעה של מחלות אלרגיות דלקתיות. אסטמה היא מחלה אלרגית דלקתית של דרכי הנשימה שמופיעה לעיתים קרובות בגיל הינקות, גורמת למצוקה נשימתית חוזרת ונשנית ולקשיים רגשיים של משפחות המתמודדות עם המחלה.

מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine בדק את השפעת הצריכה של שמן דגים בהריון על הופעת אסטמה בילדים. נשים בשליש השלישי להריון (משבוע 24 ועד שבוע לאחר ההריון) צרכו 2.4 גרם של שמן דגים או שמן זית, וילדיהם נותרו במעקב אחר התפתחות מחלות נשימתיות. המחקר מצא כי, בהשוואה לילדים שנולדו לנשים שצרכו שמן זית, ילדים שנולדו לאימהות שצרכו שמן דגים היו מוגנים יחסית מפני התפתחות אסטמה ומפני דלקות בדרכי הנשימה.

בהתחשב במצוקה של ילדים הסובלים מאסטמה ובהתחשב בסיכון המינימלי בצריכת שמן דגים, יש מקום לשקול צריכה של שמן דגים במינון של 2.4 גרם ליממה בנשים בטרימסטר השלישי להריון. זה נכון במיוחד בהריונות במשפחות עם הסטוריה משפחתית של אסטמה או של מחלות אלרגיות דלקתיות אחרות.

ה-FDA אישר לראשונה תרופה לסוכרת (Jardiance) להפחתת תמותה ממחלות לב

מחלות לב וכלי דם הן גורם מוביל לתמותה בבוגרים עם סוכרת מסוג 2. בהשוואה למבוגרים ללא מחלת סוכרת, התמותה ממחלות כלי דם של הלב גבוהה ב-70% אצל הסובלים מסוכרת. לכן, טיפולים נגד סוכרת המאריכים גם את תוחלת החיים על ידי הפחתת הסיכון לתמותה ממחלת כלי דם של הלב היא תקדים חשוב בטיפול במחלה.

מינהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) אישר ב 2.12.16 התוויה חדשה לשימוש בתרופה Jardiance  (הידועה גם בשם empagliflozin) להפחתת הסיכון לתמותה ממחלת כלי דם של הלב בחולים בוגרים עם סוכרת מסוג 2.

Jardiance גורמת להפרשת גלוקוז בשתן. מחקרים ראשוניים הראו כי התרופה משפרת את איזון הסוכרת ומצמצמת את התמותה ממחלת כלי דם של הלב. לשם אישור התרופה למניעת מחלת כלי דם של הלב דרש ה FDA את ביצועו של מחקר שיתמקד במניעת התמותה ממחלות אלה. Jardiance נחקרה בניסוי קליני של יותר מ -7,000 חולי סוכרת מסוג 2 עם מחלות לב וכלי דם. תוצאות המחקר הראו כי הוספה של Jardiance לטיפול הסטנדרטי בסוכרת מפחיתה את הסיכון לתמותה ממחלות כלי דם של הלב.

Jardiance מאושרת בישראל לאיזון רמת הגלוקוז בחולי סוכרת סוג 2. בקשה לאישור הטיפול בתרופה להפחתת סיכון התמותה ממחלת כלי דם של הלב הוגשה למשרד הבריאות.

Jardiance עלולה לגרום להתיבשות וללחץ-דם נמוך, יכולה לגרום לזיהומים בדרכי השתן ולפגיעה בתפקודי הכליה, זיהומים פטרייתיים בנרתיק ולעליית רמות הכולסטרול. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בטיפול ב Jardiance הינן זיהומים בדרכי השתן וזיהומים נרתיקיים בנשים.

Jardiance איננה מיועדת לטיפול בחולי סוכרת סוג 1 ונושאת התווית-נגד לטיפול בחולים עם רגישות יתר לתרופה, מחלת כליות סופנית או לחולים המטופלים בדיאליזה.

 

מתי רפואה מערבית ומתי רפואה סינית?

הרפואה המערבית והרפואה הסינית שתי תורות שצמחו בעריסות תרבות שונות וינקו משורשים פילוסופיים שונים בתכלית. למרות ששתי התורות מטפלות באותן מחלות, מציאת מכנה משותף ביניהן רחוק מלהיות מובן מאליו. יתירה מזו, המפגש בין רופא מערבי ומטפל סיני מלווה לעיתים בחשדנות הדדית, ספקנות ולעיתים, ללא הצדקה, ביחס מזלזל ומתנשא. למרות זאת, במרכזים רפואיים בארץ ובעולם, שתי התורות נושמות ופועלות תחת קורת גג אחת. אם כן, מתי עליך לפנות לרפואה המערבית ומתי לרפואה הסינית? התשובה אינה פשוטה כלל ותלויה במידה רבה בתפיסת עולמם והעדפות המטופל והמטפל. למרות האמור, יש לעניות דעתי עיקרון מנחה אותו אני מישם כרופא מערבי וכמטפל ברפואה סינית . זה מפורט לקראת סיומו של ראיון שפורסם לאחרונה במקומון העיר גבעתיים.

כתבה במקומון גבעתיים פלוס. פורסמה ב 28.9.16

טיפול חדשני באוסטאופורוזיס מצמצם ב 73% הופעת שברים בחוליות עמוד השדרה

תהליך האוסטאופורוזיס אחראי למרבית השברים בעצמות של נשים לאחר גיל הבלות. למרבה הצער, יכולתם של טיפולים קיימים למנוע את הופעתם של השברים מוגבלת למדי. במהלך החיים עצמות משנות את המבנה שלהן בהתמדה וזאת בזכות פעילות משולבת של תאים הממיסים את העצם מחד ותאים אחרים המיצרים עצם מאידך. מטופלים עם אוסטאופורוזיס סובלים מהפרה של האיזון בין תהליך ההמסה ותהליך הייצור מה שמחליש אותן ומוביל בסופו של דבר להופעת השברים.

מחקר שבדק את השפעתם של נוגדנים המפעילים את התאים יוצרי העצם מחד ומדכאים את פעילותם של תאים הממיסים את העצם מאידך (הנוגדנים מיוצרים על ידי Amgen/UCB Pharma תחת השם רומוסוצומב), מצא כי טיפול של שנה בנשים בגיל הבלות עם אוסטאופורוזיס חמורה גרם לירידה של 73% בהופעתם של שברים בחוליות עמוד השדרה. יתירה מזו, השפעת הנוגדנים היתה מהירה מאוד. כעבור 6 חודשי טיפול נצפו שני שברים בלבד (!) בנשים שקבלו את  הנוגדנים.

ביולי השנה הוגש הטיפול לאישור הרשות האמריקאית לתרופות ומזון (FDA). במידה ויאושר, רומוסוצומב צפוי לחולל שינוי מהותי בטיפול בחולים עם אוסטאופורוזיס מתקדם.

תרופה חדשה הביאה לשיפור במצב חולי אלצהיימר ולסילוק אמילואיד-בטא ממוחם

 מחלת אלצהיימר מתאפיינת בהצטברותו של החלבון אמילואיד-בטא ברקמת המוח. להצטברות יש השפעה רעילה על תאי המוח ומובילה למות התאים ולהתדרדרות בתפקוד המוחי בחולים במחלה. בישראל יש כ-70 אלף אנשים הלוקים במחלת אלצהיימר וההערכה היא שתוך 15 שנה, עם העלייה בתוחלת החיים, יגדל מספרם ל-120 אלף. מרבית החולים מתים לאחר 15-10 שנה מפרוץ ומאבחון המחלה.

ניסוי בתרופה חדשה, (נוגדן בשם aducanumab הניתן בהזרקה ופותח על ידי חברת Biogen האמריקאית) הראה כי היא עשויה לסייע משמעותית לחולי אלצהיימר בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה; כך דווח במאמר שפורסם בימים האחרונים בעיתון היוקרתי Nature.

המחקר כלל 165 חולי אלצהיימר עם תסמינים קלים של המחלה ותוכנן במקור להערכת בטיחות השימוש בתרופה, ולא נועד לברר אם התרופה תגרום לשיפור במצב החולים. אף על פי כן, עיבוד נתוני המחקר העלה את האפשרות שהטיפול עזר להאט את קצב ההתדרדרות בתפקוד המנטלי של חולי האלצהיימר שקבלו את התרופה. הזרקת הנוגדן במשך 12 חודשים הביאה לסילוק גושי חלבון אמילואיד-בטא שהצטברו בתאי המוח וגורם, על פי התיאוריה המובילה נכון להיום, להופעת המחלה.

בניסוי התברר, כי משתתפים שקיבלו את המינון הגבוה ביותר של התרופה הציגו את השיפור הרב ביותר בתפקוד המוחי ושכבת האמילואיד-בטא הצטמקה במוחם בשיעור הגבוה ביותר כפי שהוברר בסריקות מוח שעברו. מצב המטופלים בתרופה לא הורע בששה החודשים שלאחר מתן הטיפול.

Screen Shot 2016-09-02 at 11.32.25 PM

בתמונה: השפעת טיפול במינונים עולים של התרופה במשך שנה על תכולת אמילואיד-בטא במוח המטופלים

מאחר ורק קבוצה קטנה מאוד של חולי אלצהיימר השתתפה בניסוי יהיה צורך לאשר את הממצאים ולבססם בניסויים רחבי היקף.

פרופ’ ג'ון הארדי, נוירולוג מיוניברסיטי קולג' בלונדון (UCL), החוקר שהציע את רעיון הצטברות האימילואיד כגורם להופעת אלצהיימר, אמר כי אמנם הממצאים מעניינים מאוד אבל בשל העובדה שבניסוי השתתפו מספר מצומצם של חולים – מוקדם מכדי להסיק מסקנות.

 

התראת בטיחות של ה- FDA לגבי טיפול באנטיביוטיקות מקבוצת הפלואורוקווינולונים

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם לאחרונה אזהרת שימוש בתרופות אנטיביוטיות ממשפחת הפלואורוקווינולונים (Fluoroquinolones) לטיפול בזיהומים חיידקיים שאינם חמורים.

תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הפלואורוקווינולונים המאושרות לשימוש בישראל כוללות את התרופות הבאות: לבופלוקסצין (Levofloxacin – Levo, Tavanic), ציפרופלוקסצין (Ciprofloxacin – Cifran, Ciprodex, Ciprogis), מוקסיפלוקסצין (Moxifloxacin – Megaxin, Vigamox) ואופלוקסצין (Ofloxacin – Oflodex, Oflox, Tarivid).

תרופות אנטיביוטיות אלה נועדו במקור לטיפול בזיהומים חיידקיים חמורים. עם זאת, סקירת בטיחות מטעם ה- FDA מצאה כי שימוש של פלואורוקווינולונים קשור לתופעות לוואי שכוללות מעורבות של גידים (דלקות וקרעים בגידים), שרירים, מפרקים, עצבים (פגיעה במערכת העצבים ההיקפית) ומערכת העצבים המרכזית. תגובות אלו יכולות להתפתח שעות עד שבועות לאחר התחלת הטיפול והן עשויות להיות בלתי הפיכות!

במרבית המקרים של דלקת חיידקית חריפה בגתות האף (סינוסיטיס), החמרה בדלקת סימפונות כרונית (ברונכיטיס כרונית) ובמצבים של דלקת חיידקית ללא סיבוכים בדרכי השתן, הסיכון בטיפול עולה על יתרונות השימוש בפלואורוקווינולונים. לכן, ה- FDA החליט כי השימוש בפלואורוקווינולונים יינתן רק במטופלים בהם אין אפשרות טיפול אחרת!! לעומת זאת, במקרים של זיהומים חיידקים מסכני חיים (כמו למשל דלקת ריאות חידקית ובמקרים נדירים של אנתרקס ודבר, plague), יתרון השימוש בפלואורוקווינולונים עולה על הסיכון, ולכן במצבים אלה יש הצדקה לטיפול באנטיביוטיקות הללו.

מסקנה: אם אתם לוקים בסינוסיטיס, החמרה של ברונכיטיס כרונית או דלקת בדרכי השתן (ללא סיבוכים!) שימו לב איזו אנטיביוטיקה רושם לכם הרופא. במידה ונרשמה לכם אחת מהתרופות בקבוצת הפלואורוקווינולונים בידקו עם הרופא אם הטיפול מוצדק לאור הסיכון הרצוף לשימוש בקבוצת אנטיביוטיקה זו. 

להלן הקישורית להאזהרה: http://www.fda.gov/NewsEvents/Newsroom/PressAnnouncements/ucm513183.htm?source=govdelivery&utm_medium=email&utm_source=govdelivery

 

 

ידיעות אחרונות 28/6/16: מהפכה לחולי הסוכרת, בדיקת סוכר ללא דקירה ומהיום בישראל

הסוף לעשרות הדקירות היומיות שחולי הסוכרת נאלצים לעבור מדי יום: מערכת הפריסטייל ליברה מאפשרת למדוד סוכר באופן מדויק וללא צורך בדקירות ובכיולים, הושקה בישראל בזמן שמחקר שנערך עם המכשיר מגלה שחולי הסוכרת שהשתמשו בו הורידו באחוזים ניכרים את אירועי ההיפוגליקמיה (רמות גלוקוז נמוכות מידי בדם), בדקו לעיתים קרובות יותר את רמת הסוכר שלהם בדם והפכו למאוזנים יותר.

המכשיר החדש, מאושר לשימוש החל מגיל 4 ומהווה פריצת דרך משמעותית עבור סוכרתיים מסוג 1 ו-2, במיוחד לסוכרתיים הנוטלים אינסולין, שרבים מהם הם ילדים.

המערכת מבוססת על טכנולוגיית FLASH – Flash Glucose Monitoring, כאשר חיישן הממוקם על הזרוע מאפשר סריקה באמצעות קורא אלקטרוני, המציג את רמת הסוכר העדכנית, ובנוסף חץ מגמה (המזהה צפי לירידה או לעלייה של רמות הסוכר) ומידע על רמות הסוכר ב- 8 השעות החולפות. המערכת מתאימה כאמור לכלל הסוכרתיים, ומהווה מהפכה של ממש באיכות חייהם, ובהתמודדות עם ניהול ואיזון המחלה.

המערכת החדשה, שפותחה על-ידי חברת Abott, כוללת שני חלקים – שלט אלקטרוני (ה"קורא") וחיישן חד פעמי המתאים ל-14 ימי שימוש. החיישן קטן ועגול בגודל של מטבע חמישה שקלים, מוצמד על החלק העליון האחורי של הזרוע ומודד את רמת הסוכר באמצעות סיב זעיר באורך 5 מ"מ. מדידת הסוכר מתרחשת אחת לדקה באופן אוטומטי על-ידי החיישן.

כדי לראות את רמת הסוכר, המטופל צריך לבצע פעולת "סריקה" – קירוב והעברת השלט על פני החיישן תוך פחות משנייה, אז תופיע רמת הסוכר העדכנית על צג השלט. ניתן לבצע תהליך זה גם כאשר החיישן נמצא מתחת לבגדים ועד 4 ס"מ מהחיישן. התקשורת בן החיישן ל'קורא' מתבצעת באמצעות פרוטוקול אלחוטי סטנדרטי, בדומה למה שקיים היום בטלפונים החכמים.

בכל סריקה של החיישן מוצגים שלושה נתונים חשובים על צג השלט: רמת הסוכר הנוכחית, חץ מגמה, המלמד על המגמה העתידית של רמות הסוכר (קצב העלייה או הירידה או יציבות ברמת הסוכר) וכן גרף של נתוני רמת הסוכר בשמונה השעות האחרונות, אשר נשמרים על החיישן עד לסריקה. השלט האלקטרוני ("הקורא") אוגר את נתוני הסריקות לאורך 90 יום ויש לו גם פתח להכנסת מקלון בדיקה למדידת גלוקוז "סטנדרטית" או לבדיקת קטונים בדם. לשלט כפתור אחד אשר מורה על פעולת הסריקה ומלבד זאת השליטה בו מתבצעת באמצעות מסך מגע צבעוני

בניגוד למדי סוכר רציפים אחרים שקיימים בשוק שדורשים כיול (שמשמעותו – דקירות) והסנסור שלהם במקרה הטוב הוא ל-7 ימים, השימוש בפריסטייל ליברה אינו דורש כיול כלל לאורך 14 ימי השימוש בחיישן ובכך מייתר כמעט לגמרי את הצורך בדקירות. שלושת המצבים היחידים שבהם נדרש לבצע בדיקת אימות במד סוכר הינם במצב של שינוי מהיר ברמת הסוכר, מצב של היפוגליקמיה או כשרמת הגלוקוז בדם אינה תואמת את הסימפטומים שהמטופל חש.

בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לסוכרת שהתקיים החודש בניו אורלינס, הוצג מחקר על סוכרתיים מסוג 1 שהשתמשו במערכת הפריסטייל ליברה במשך 6 חודשים לעומת חולים שלא השתמשו בה. מתוצאות המחקר עלה כי בקרב משתמשי המכשיר, זמן השהייה בהיפוגליקמיה הופחת ב-38%, אירועי ההיפוגליקמיה בשעות הלילה הופחתו ב-40% והייתה ירידה של 50% באירועי היפוגליקמיה חמורים. בנוסף – החולים שהשתמשו במערכת ניטרו את רמת הסוכר שלהם כ-15 פעמים ביום בממוצע, המהווה עלייה משמעותית בתדירות הניטור. ככל שהמטופל בודק לעיתים תכופות יותר את רמת הסוכר שלו, כך יש לו יותר מידע לגביו והדבר מוביל לכך שהוא יכול בעצמו להפחית מצבים של היפוגליקמיה או היפרגליקמיה (יותר מדי סוכר בדם).

חברת Abott בחרה בישראל להוביל מודל חדש מסוגו בעולם באמצעות מרכז אותו הקימה גפן מדיקל – FreeStyle Libre Experience Center בתל אביב ובו ניתן יהיה לרכוש את המערכת ולקבל הדרכה וליווי אישי ומקצועי, הכוללים גם הסבר על משמעות הנתונים הרבים המתקבלים מהשימוש במערכת וניתוחם באמצעות כלים ממוחשבים שפותחו לצורך זה.

אלא שהנוחות בחסכון הדקירות הרבות מדי יום כרוכה בתשלום חודשי שאינו זול. השלט האלקטרוני (הקבוע) עולה בישראל 320 שקלים וכל חיישן שנצמד לגוף יעלה 255 שקלים. כך שהעלות החודשית לאדם סוכרתי, לאחר שרכש את השלט הקבוע, עומדת על כ-500 שקלים (יש להחליף את החיישן אחת לשבועיים) .

הורים שימו לב: ה-CDC קובע כי החיסון לשפעת באמצעות תרסיס לאף אינו יעיל וממליץ להשתמש בחיסון בזריקה בלבד

בשנים אחרונות החיסון לשפעת כלל שתי אופציות: חיסון בזריקה או לחילופין (ובעיקר בילדים) חיסון בתרסיס אף. ועדת מומחים של ארגון המרכז לבקרת ומניעת מחלות בארצות הברית (CDC) קבעה כי יעילות החיסון בתרסיס לאף בעונות השפעת האחרונות עמדה על 3% בלבד, לעומת יעילות של 63% לחיסון בזריקה; הארגון ממליץ לא להשתמש בתרסיס האף לחיסון בעונת החורף הקרובה.

הוועדה מצאה, כי החיסון לשפעת בתרסיס "פלומיסט" (FluMist) שבו חוסנו מיליונים בעולם וגם בישראל, לא הגן ביעילות המתבקשת על ילדים ומבוגרים כנגד המחלה. הוועדה, שבה חברים 15 מומחים, קבעה כי החיסון היעיל הוא באמצעות זריקה בלבד, ואינה ממליצה להמשיך ולהשתמש בתרסיס בחורף הקרוב.

החיסון לשפעת בתרסיס האף מורכב מזנים מוחלשים של נגיף השפעת ונחשב לפתרון נוח במיוחד עבור ילדים שחששו מחיסון באמצעות זריקה. כאשר הוחל בשיווקו, ב-2003, נמסר כי הוא מאושר לשימוש לבני 49-2 שנים. באותה שנה נמסר כי התרסיס אמור לספק הגנה גדולה יותר שכן הכיל ארבעה זנים מוחלשים של נגיף השפעת, לעומת שלושה זנים מומתים בלבד בחיסון הזריקה. בארה"ב, שליש מכל החיסונים לילדים נתנו בתרסיס.

בסוף השבוע שעבר מסרה ועדת החיסונים של ה-CDC כי יעילות החיסון בתרסיס הגיעה ל-3% בלבד. לעומת זאת, יעילות החיסון בזריקה הגיעה ל-63%. מסיבה זו המליץ ה-CDC להתחסן רק באמצעות זריקה.

חברת "אסטרה-זנקה" (Astra-Zeneca) יצרנית החיסון בתרסיס האף, מסרה בתגובה כי ממצאי ה-CDC שונים מממצאי החברה, שהצביעו על שיעור יעילות של 58-46% של התרסיס כנגד זני השפעת בחורף האחרון. החברה מסרה כי תמשיך לשווקו במדינות אחרות.

האיגוד האמריקני לרפואת ילדים מסר כי: "בעקבות הנתונים המראים שרק החיסון בזריקה מעניק הגנה נאותה בפני שפעת, אנו ממליצים להתחסן באמצעותו בזמן הקרוב. אנו מבינים את הקושי שהדבר ייצור עבור הורים וילדים שתכננו לקבל את החיסון בתרסיס לאף. עם זאת, המידע המדעי מראה שהזריקה היא הדרך היחידה להתמגן בפני זני השפעת האלימים"

ירידה במשקל משפרת פוריות בנשים עם שחלות פוליציסטיות

נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות לוקות בהפרעות ביוץ, קשיי פריון, שכיחות גדולה יותר של אבדן הריונות וקשיים לאחר הלידה. חלק ניכר מהנשים הסובלות משחלות פוליציסטיות (כ 80%) סובלות מעודף משקל והשמנת יתר ולעיתים קרובות מטופלות בתרופה איקקלומין, המגדילה את סכויי הביוץ והכניסה להריון. גנקולוגים נוהגים להמליץ לנשים לרדת במשקל לצורך כניסה להריון אך המלצה זו אינה מבוססת ולא נתמכה עד כה באופן מחקרי.

בחודש האחרון נתפרסם מחקר שבדק באם ירידה במשקל משפרת את סכוייהן של נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות ועודף משקל להכנס להריון וללדת לידה מוצלחת בתגובה לטיפול באיקקלומין. לצורך ירידה במשקל קיבלו הנשים הנחיות דיאטטיות, הנחיות לבצוע פעילות גופנית, וטופלו על פי הצורך באורליסטט (תרופה שאינה חפה מתופעות לואי ), תוצאות המחקר מצביעות כי ירידה ממוצעת במשקל של 6-7% במשקל הגדילה ב 40% את סכוייה של אישה עם שחלות פוליצסטיות להגיע לביוץ וב 150% את סכוייה ללדת ולד חי.

מסקנה: ירידה במשקל מגדילה באופן משמעותי את סיכויי הפריון ולידה מוצלחת בקרב נשים הסובלות משחלות פוליצסטיות ועודף משקל

הסתייגות: הטיפול באורליסטט נושא בחובו סיכון ולאור התראות הסוכנות האמריקאית למזון ותרופות יש להמנע משימוש גורף בתרופה. סביר להניח כי ניתן לשפר את סכויי הפריון גם בהשגת ירידה במשקל ללא טיפול באורליסטט.

מבצע מודעות לסרטן עור 23.5.16-29.5.16

ידידי היקרים,

מבצע המודעות לסרטן העור, שנערך מידי שנה בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, יתקיים השנה בין התאריכים 23.5.16-29.5.16 – החל מהיום.

במבצע משתתפות כל קופות החולים ומדי שנה מתגלים בקופת החולים הכללית בלבד כ – 30 מקרים עם חשד למלנומה (סרטן אלים עם סיכויי החלמה מעולים בגילוי מוקדם).

אל תחמיצו את ההזדמנות…. צרו קשר עם הקופה שלכם ובררו היכן נמצאים רופאי העור שיכולים לבדוק אתכם.

לא לחכות… לכו להבדק!!

(אם אתם מבוטחים בכללית וגרים במחוז דן-פתח תקווה-ראש העין) עיינו ברשימת המרפאות והרופאים המצורפת
שבוע מודעות סרטן העור – 2016

האם אכלתם היום ארוחת בוקר?

מחקרים שבדקו את הקשר שבין ארוחת בוקר משביעה לבין הישגיהם האקדמיים של ילדינו הצביעו כי ילדים האוכלים ארוחות בוקר משיגים ציונים טובים יותר במבחנים בהשוואה לילדים המדלגים על הארוחה. מאוחר יותר, מחקרים בצפון אמריקה הראו כי מבוגרים המדלגים על ארוחת הבוקר נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב ובעלי סיכון גדול יותר לפתח עודף משקל.

מחקר יפני שפורסם בפברואר 2016 בעיתון Stroke ועקב אחר כ 82,000 מבוגרים במשך 15 שנה מצא כי דילוג על ארוחת הבוקר הגדיל ב 36% את הסיכון ללקות בדימום מוחי, הגדיל ב 18% את הסיכון ללקות באוטם מוחי וב 14% את הסיכוי ללקות במחלת לב ואירועים מוחיים. המחקר היפני אינו חף ממגבלות אך בצירוף למחקרים קודמים מעניק משנה תוקף לאמירת הרמב״ם: ״בבוקר אכול כמו מלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון״. למרבה הצער, בשל אילוצי מתחים ולחצים יומיומיים, כ 25% מאיתנו נוטים לדלג על ארוחת הבוקר, להפר את משנת הרמב״ם ולהפוך את ארוחת הערב לסעודה עיקרית. המחקר היפני מהווה תזכורת נוספת לאלה מאיתנו הנזקקים לקריאת השכמה.

לסכום, אכילה מסודרת, ובמיוחד ארוחת בוקר מזינה, חשובה ביותר לבריאותנו ומאמץ לשמר הרגלי אכילה מסודרים לא יסולא בפז.

אבחון וטיפול ביתר לחץ דם בילדים ובמתבגרים

ב-20 השנים האחרונות, נצפית עלייה בערכי לחץ הדם באוכלוסייה, כולל שיעורים גבוהים יותר של יתר לחץ דם וטרום יתר לחץ דם בילדים (יתר לחץ דם בילדים מוגדר כערך מעבר לאחוזון ה 95 בקרב ילדים בני גילו, מינו וגובהו של הילד. טרום יתר לחץ דם נחשב לערך הנמצא בין האחוזון ה 90-95. לכן, בילדים הגדרת יתר לחץ דם מורכבת יותר מאשר במבוגרים ורצוי לברר עם רופא הילדים מהו טווח לחץ הדם התקין בילדכם) בישראל, בקרב ילדים מתבגרים כשליש מהבנים וכרבע מהבנות מראים סימנים מוקדמים של טרום יתר לחץ דם. על פי מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (National Institute of Health) מידי שנה 7% מהילדים עם טרום יתר לחץ דם חוצים את גבול האחוזון ה 95 ומפתחים יתר לחץ דם.

לאחרונה, פירסם המכון לאיכות ברפואה מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל מסמך הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם אצל ילדים ומתבגרים. בין ההמלצות החדשות:

1) בילדים המשתייכים לקבוצת סיכון ליתר לחץ דם רצוי להתחיל לבדוק את לחץ הדם במרפאה עוד לפני גיל 3 (קבוצות הסיכון כוללות: ילדים עם עודף משקל, ילדים שנולדו פגים, ילדים שנולדו עם מום לבבי ועברו או לא עברו תיקון כירורגי של המום, ילדים עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן, ילדים שלקו בממאירות או עברו השתלת מח עצם, ילדים הלוקים מחלות הגורמות או קשורות להופעת יתר לחץ דם, ילדים שסבלו מיתר לחץ תוך גולגלתי, ילדים עם הסטוריה משפחתית של יתר לחץ דם)

2) יש לבצע מדידות לחץ דם כבדיקת סקר בילדים בגילאים 6, 10 ו-16, רצוי כבדיקות שגרה בבתי הספר

3) יש להכשיר צוותים מקצועיים שיוכלו לבצע את המדידות כולל רכישת ציוד שיאפשר זאת, בין השאר רכישת מכשירים למדידת לחץ דם המותאמים לממדי הגוף ולגילו של הילד

4) רצוי לבצע מדידה ידנית בעזרת סטטוסקופ עלידי האזנה. זו עדיפה עלפני השימוש במד לחץ דם אוטומטי

גורמים שונים משפיעים על הופעת יתר לחץ דם בילדים. הנקה וצריכת תוספי חומצות שומן בלתי רוויות בינקות קשורים לערכי לחץ דם נמוכים יותר בהמשך החיים. תזונה עשירה בירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן או ללא שומן כלל, צריכת מלח נמוכה, דגנים מלאים, בשר עוף, קטניות, אגוזים ומוצרים דלי סוכר תורמים לירידה בלחץ הדם הן במבוגרים והן בילדים.

תת-תריסיות (היפותירואידיזם) מלווה בסיכון גבוה יותר להתפתחות סוכרת

בישראל, כ 4% מהאוכלוסיה סובלת מתתתריסיות וחלק מהחולים נזקקים לטיפול בתרופות כמו אלטרוקסין ואיוטירוקס. בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, חולים הסובלים מסוכרת מבוגרים סובלים מתתתריסיות בשכיחות גבוהה יותר (10-12%) והסיכון אפילו גבוה יותר בקרב חולים עם סוכרת נעורים (ומגיע לכ 12-24%). לכן, חולים הסובלים מסוכרת, בין אם סוכרת מבוגרים או סוכרת נעורים, נזקקים למעקב אחר תפקודי בלוטת התריס ואם אלה מופרעים רצוי לשקול מתן טיפול הולם. הנתונים הללו מעלים שאלה הפוכה: האם תתתריסיות מלווה בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת הסוכרת?

מחקר הולנדי שהוצג בתחילת החודש בכנס החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה מלמד כי אנשים הסובלים מתתתריסיות, ואפילו אנשים עם תפקוד בלוטת תריס הנמצא בגבול התחתון של מה שנחשב לפעילות תקינה של הבלוטה, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סוכרת. יתרה מזו, הסיכון להתפתחות סוכרת גבוה במיוחד אם ההפרעה בתפקוד בלוטת התריס מופיעה באנשים עם רמות סוכר בדם הגבוהות במידה מתונה בלבד (בטווח שבין 106-125). לפרטים נוספים על המחקר:

https://endo.confex.com/endo/2016endo/webprogram/Paper24901.html

לכן, אם אתם סובלים מתתתריסיות או אם תפקוד בלוטת התריס שלכם נמצא בגבול התחתון של מה שנחשב כתפקוד תקין של הבלוטה, רצוי להפנות את תשומת ליבו של רופא המשפחה לבדיקות הסוכר שלכם. זה נכון במיוחד אם רמות הסוכר שלכם בצום מוגברות במידה מתונה (בין 106-125). במקרה כזה הסיכון לפתח מחלת סוכרת גבוה יותר ויש לעשות כל מאמץ לרדת במשקל, לבצע פעילות גופנית מסודרת ולהשאר במעקב צמוד של רופא המשפחה.

האם טיפול בתתתריסיות ימנע את הופעת הסוכרת? התשובה לשאלה הזו אינה ברורה עדיין ונצטרך להמתין למחקרים נוספים.

יעדי תוכנית משרד הבריאות למאבק בסוכרת: צמצום 50% בקטיעת איברים והפחתה של 10% במספר החולים

בישראל כ־600 אלף חולי סוכרת, ומספר דומה, על פי הערכה, מוגדרים כמצויים במצב של טרום-סוכרת ובסכון גבוה יותר ללקות במחלה. סוכרת היא גורם המוות הרביעי בשכיחותו בישראל, ואחראית לכ־2,300 מקרי מוות בשנה. 5.68% מהישראלים חולים במחלה. ישראל מדורגת מעט מעל לממוצע ה-OECD בהיקף התחלואה.

בכנס בו הושקה התכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת הודיע שר הבריאות יעקב ליצמן כי יעדי התכנית כוללים צמצום של 50% בשיעור קטיעת הגפיים תוך מספר שנים בחולי סוכרת במצב קשה וכן להוריד את שיעור התחלואה בסוכרת בישראל ב-10% עד שנת 2020 וב-20% בתוך עשור. עלות התוכנית מוערכת בכ-10 מיליון שקל בשנה.

הפחתה בתחלואה ובסיבוכי המחלה תושג בעזרת הצעדים הבאים:
1) ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה תקנות של המוסד לביטוח לאומי, לפיהן הורים לילדים חולי סוכרת מגיל 12 עד גיל 18 יקבלו מעתה גמלה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי, ולא רק הורים לחולים עד גיל 12 כפי שהיה נהוג עד כה. הקצבה החודשית תהיה בגובה 1,095 שקלים, ותינתן ללא קשר למצב המחלה ולאיזון המטבולי של הילד החולה, החל מה-1 במאי 2016.
2) כל חולה סוכרת שיגיע לבדיקת דם בקופת חולים או למיון בבית חולים יוזמן פעמיים בשנה לבצע בדיקת כף רגל שעשויה להפחית קטיעות.
3) בדיקות ראיה ייערכו לעיתים תכופות יותר מכפי שהדבר נעשה כיום (כיום רק כמחצית מהחולים עוברים בדיקות ראייה תקופתיות).
4) מוצרי המזון יסומנו ויקבע תו־איכות למוצרים עבור סוכרתיים למניעת הטעייה. ועדה מיוחדת תגדיר את הקריטריונים לתו הנוגע לסוכרתיים.
5) ביצוע מעקב רפואי הדוק אחרי נשים שאובחנו במהלך ההריון עם סוכרת הריונית (המתגלה בעשירית מנשים הרות). זאת, מאחר ונשים עם סוכרת הריונית נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת בתוך עשור ומעקב רפואי הדוק יסייע במניעת ההתדרדרות
6) תבוצע פעילות הסברתית במגזרים שבהם שיעור הסוכרת גבוה או עולה בצורה חדה. זאת לאחר שהתברר כי שיעורי ההשמנה ומחלת הסוכרת במגזר הערבי כפולים מזו של האוכלוסיה היהודית. התמותה בקרב נשים ערביות מסוכרת גבוהה פי שלושה לעומת יהודיות, ובאוכלוסייה האתיופית שיעור החולים מצוי במגמת עלייה (תופעה דומה נצפתה באוכלוסיות שונות בעולם שנחשפו להרגלי האכילה ולאורח החיים הסדנטרי של התרבות המערבית) . דגם התערבות בנושא הופעל במסגרת ניסוי בנצרת, בשיתוף ארגונים וקהילות שונות בעיר כולל נשים, רוקחים וגם אימאמים.

נזקי נגיף הזיקה בהריון – דיווח ראשוני

נגיף הזיקה (ZIKA) זוהה לראשונה בברזיל ב-2015 בבדיקת נסיוב של נשים שחלו במחלה וירלית הדומה בתסמיניה לקדחת הנקראת קדחת הדנגי (Dengue Fever) . בהמשך, בשל ריבוי מקרים חריג, הועלה חשד כי זיהום בנגיף בהריון גורם לפגיעות עובריות ומומים מולדים. רשויות הבריאות של ברזיל וקבוצות מחקר עצמאיות החלו לעקוב אחר נשים הרות שנדבקו בנגיף ואחר ילדיהן. תוצאות ראשוניות של אחד המחקרים פורסמו לאחרונה בכתב העת NEJM.

במעקב בין ספטמבר 2015 לפברואר 2016 נעקבו 88 נשים בהריון (בין שבוע 5  ל 38 של ההריון) שסבלו מפריחה בעור וסימנים של מחלה וירלית. כל הנשים עברו בדיקות  דם ושתן לאיתור הנגיף ומהן 72 נשים (82%) נמצאו נשאיות. הסימנים הבולטים אצל נשים אלה כללו פריחה בעור, כאבי פרקים, אודם בלחמיות העיניים  וכאבי ראש. 28 מהחולות סבלו מעליית חום קלה וקצרת מועד. נשים שנמצאו חיוביות לנגיף סבלו מפריחה יותר מנשים שהיו שליליות לנגיף (44% לעומת 12%), גם מעורבות הלחמיות הייתה שכיחה יותר בנשים שחלו בזיקה (58% לעומת 13%) וכך גם הגדלת קשריות הלימפה (40% לעומת 7%). בדיקת אולטרסאונד עוברי בוצעה בקרב-42 נשים חיוביות לזיקה ובכל החולות שהיו שליליות לנגיף. ממצא חריג כלשהו אובחן אצל 12 מ-42 העוברים של הנשים החיוביות לנגיף (29%) , מנגד סקירות האולטרסאונד של עוברי 16 הנשים השליליות לנגיף נמצאו תקינות לחלוטין. בקרב הנשים עם זיהום בזיקה נרשמו שני מקרי מוות עוברי בשבועות 36-38 להריון, 5 עוברים סבלו מעיכוב גדילה תוך רחמי, עם או ללא, היקף ראש קטן. אצל שבעה עוברים אובחנו הסתיידויות או נגעים אחרים במח. נפח לא תקין של מי שפיר או זרימה לא תקינה בכלי דם המוחיים או הטבוריים זוהתה אצל 7 עוברים של נשים שנדבקו בנגיף. ב 8 מ-42 הנשים שעברו בדיקת אולטרסאונד וילדו הממצאים בהריון אושרו לאחר הלידה.

לסיכום, נגיף הזיקה הגורם למחלה קלה למדי בקרב נשים הרות מתגלה כזיהום הרה אסון לילודים. מוות עוברי, מיעוט מי שפיר, עיכוב בגדילה עוברית, היקף ראש קטן, פגיעות מוחיות, הם רק חלק מהפגמים שכבר נקשרו לנגיף, זאת כאשר מרבית המחקרים עדיין בעיצומם ותוצאות ארוכות הטווח של הזיהום בוירוס אינן ידועות בשלב זה.

האם את/אתה מטופלים באספירין? הטיפול מצמצם את סכוייך ללקות בסרטן המעי הגס

בישראל מתגלים מידי שנה כ 3,200 מקרים של סרטן המעי הגס. סיכון גבוה של הגידול, בעיקר מעבר לגיל 50, מצדיקים בדיקות סקר למניעה כולל בדיקות צואה לדם סמוי וקולונוסקופיה. סגנון חיים מתאים (כמו פעילות גופנית סדירה, צריכה קבועה של ירקות ופירות טריים, הקטנת צריכת בשר אדום, והגבלה קלורית) מצמצמים את הסיכון להתפתחות. אך האם יש טיפול תרופתי המונע את הגידול? מספר מחקרים תומכים ביכולתו של אספירין.

אספירין נרשם לעיתים קרובות למניעה של מחלות כלי דם ובעיקר אוטם שריר הלב ואוטם מוחי. מספר מחקרים תומכים ביכלתו של אספירין לצמצם הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס. מחקר שפורסם לאחרונה בקרב 135,965 גברים ונשים מלמד כי טיפול יומיומי באספירין:

  1. מצמצם את שכיחות כלל מחלות הסרטן ב 3%
  2. מצמצם את שכיחות סרטן המעי הגס ב 19%
  3. בקרב בני גיל 50 ומעלה מצמצם את שכיחות סרטן המעי הגס ב 17% (גם באלה שעברו בדיקות צואה לדם סמוי וקולונוסקופיה, ב 7.5% )
  4. בעל השפעה מונעת דומה בגברים ובנשים
  5. מתחיל להגן עליכם מפני הגידול 6 שנים לאחר התחלת הטיפול
  6. אינו מגדיל את שכיחותם של גידולי סרטן השד, הערמונית והריאה

כדאי לזכור כי טיפול באספירין מגדיל את הסיכון לדימומים במערכת העיכול ולדימומים מוחיים. למרבה הצער החוקרים לא בדקו את השפעת הטיפול באספירין על תופעות לואי אלה.

לכן:

  1. אם אתם מקבלים טיפול באספירין למניעת מחלות כלי דם סביר להניח כי הטיפול מגן עליכם לא רק מפני מחלות כלי דם אלא גם מפני גידולים ובמיוחד מפני סרטן המעי הגס
  2. אם אינכם מטופלים באספירין ואתם: א) בני 50-69, ב) בעלי סיכון להתפתחות מחלת כלי דם, ג) ובמיוחד אם בנוסף יש במשפחתכם הסטוריה של סרטן המעי הגס או לחילופין עברתם קולונוסקופיה שגילתה כי אתם נמצאים בסיכון גבוה ללקות בסרטן זה, בררו עם רופא המשפחה שלכם אם רצוי לטפל בכם באספירין (הרופא יצטרך לשקול את התועלת במניעת הגידול כנגד הסיכון בנטילת התרופה). המלצות לטיפול באספירין אצלכם פורסמו לאחרונה (לפרטים נוספים לחצו כאן)
  3. אם אינכם מקבלים טיפול באספירין ובנוסף: א) אינכם נמצאים בסיכון למחלות כלי דם, ב) אין לכם הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, רצוי להמתין למחקרים שיצדיקו אצלכם טיפול מונע באספירין.

דיקור סיני יעיל לטיפול בהפרעות שינה בנשים בגיל המעבר וגיל הבלות

בנשים, תקופת גיל המעבר וגיל הבלות מתאפיינים בכשלון השחלות להפריש את ההורמון הנשי הראשי אסטרוגן ועקב כך לירידה ברמת האסטרוגן בדם. במקביל לירידה ברמת האסטרוגן מופיעה עליה ברמת ההורמון FSH האחראי לגרוי השחלות להפריש אסטרוגן. לכן, נשים בגיל המעבר וגיל הבלות מציגות רמות נמוכות של אסטרוגן ורמות גבוהות של FSH בדם. השינויים ההורמונלים של גיל המעבר וגיל הבלות גורמים לשינויים לא רצויים רבים ומוכרים היטב לנשים בתקופת הבלות כולל גלי חום המופיעים בעיקר בשעות הלילה, הזעות, עצבנות ובהרבה מקרים הפרעות בשינה. אכן, בגיל המעבר ובעיקר בגיל הבלות קיימת עליה משמעותית בפניות של נשים לרופאי משפחה בבקשה לפתור את הפרעות בשינה בעזרת תרופות. אך האם התרופות הן הכלי היחיד לטיפול בהפרעות השינה?

מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון Obstetrics & Gynecology קיבץ נתונים על השפעתו של דיקור סיני על הפרעות בשינה, רמת האסטרוגן ורמת ה FSH בנשים בגיל המעבר וגיל הבלות. במיקבץ של כ 2400  נשים שטופלו בדיקור נמצא כי הטיפול בדיקור גרם לשיפור משמעותי בשינה, לעליה משמעותית ברמת האסטרוגן ולירידה משמעותית ברמת ה FSH. יתרה מזו, נשים בהן הדיקור גרם לעליה גדולה יותר ברמות האסטרוגן הציגו ירידה משמעותית יותר בהפעות בשינה. במאמר מפרטים החוקרים את הנקודות שנמצאו היעילות ביותר לטיפול בהפרעה בשינה.

החוקרים התמקדו בהשפעת הדיקור על השינה. מן הראוי להוסיף כי, מנסיוני, טיפול משולב של תזונה, טיפול בצמחים סיניים ודיקור סיני יכולים להוות תחליף מלא לטיפול בתרופות שינה (בחלקן בעלות השפעה ממכרת) או, במקרים קשים יותר, בשלוב עם תרופות אלה (תוספת הטיפול ברפואה הסינית מצמצם את השימוש בתרופות ועקב כך את הסיכון לתלות בתרופות אלה).

ארבעה מקרים חדשים של ״זיקה״ בשבועיים האחרונים בישראל

ארבעה מקרים חדשים של מחלת ה"זיקה" התגלו בישראל בשבועות האחרונים, כולם עקב הידבקות במדינות אנדמיות לנגיף. אחד מהחולים חזר מקולומביה, האחר מקוסטה ריקה, המקרה השלישי הוא של צעירה שחזרה ממקסיקו וגבר נוסף חזר ממדינה באסיה.

בכך מגיע מספרם של אלו שאובחנו בישראל כחולים בזיקה לשמונה. הארבעה הראשונים אובחנו בחודש שעבר. אף אחד מהמאובחנים לא נזקק לטיפול או לבידוד וכל השמונה במצב טוב. מדובר במחלת חום הנמשכת 5-7 ימים בלבד עם חום גבוה יחסית ולכך מתלווים תסמינים אופייניים כולל פריחה בעור, כאבי מפרקים ואיבוד חוש הטעם. לכל החולים שנדבקו בני זוג, אולם לא היתה הדבקה מאחד לשני. הצעירה ממקסיקו קיבלה המלצה שלא להיכנס להריון לפחות במשך חודש ימים אחרי שתסמיני המחלה נעלמו.

באם אתם מתכננים להגיע בקרוב למדינות בדרום אמריקה או מזרח אסיה קחו בחשבון את הסיכון ללקות במחלת ה״זיקה״ ונקטו בצעדי המניעה הבאים:

  1. מריחת אזורים חשופים בגוף בחומרים דוחי יתושים
  2. לבישת בגדים שמכסים את כל הגוף
  3. שימוש בכילה נגד יתושים בשינה
  4. ההמלצה לנשים היא לא להיכנס להריון בחודש שלאחר חזרתכן לארץ
  5. השתמשו באמצעי מניעה פיזיים (קונדום) במשך חודש ימים לאחר שובכם לארץ
  6. אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים שתוארו מעלה יש צורך להבדק על ידי רופא המשפחה שלכם

בארה"ב דווח על 14 מקרים של הידבקות בזיקה בעקבות יחסי מין בין חולים במחלה לבין בני ובנות זוגם. לפי הדיווחים, מצטברות ראיות לכך שיחסי מין גורמים להעברת הנגיף במקרים מסוימים. נשאי הנגיף קיבלו הנחיות שלא לתרום דם ולא לקיים יחסי מין ללא קונדום במשך כשלושה חודשים, עד שגופם יהיה נקי לחלוטין מהנגיף.

הדאגה העיקרית שעוררה ההתפרצות הנוכחית של זיקה היא שהנגיף כנראה גורם למקרי מיקרוצפליה (מצב בו נפח המוח של העובר או של הילוד קטן מהצפוי). בברזיל דיווחו השבוע הרשויות כי מספר המקרים החשודים של מיקרוצפליה כתוצאה מהידבקות בנגיף עלה ל-4,690, לעומת 4,443 בשבוע שעבר. מתוכם, המקרים המאובחנים שבהם התגלה הנגיף עלה ל-583, מ-508 בשבוע שעבר.

על-פי ארגון הבריאות העולמי, הנגיף התגלה עד כה ב-30 מדינות, ביניהן בוליביה, אקוודור, ונצואלה, תאילנד וקולומביה, שבה הדיווח הרשמי הוא כי נדבקו בנגיף עד כה מעל 37 אלף בני אדם, ומהם 6,356 נשים בהריון. הרשויות בקולומביה מדווחות כי שיעור הנדבקים במדינה עולה בקצב של 5,500 מקרים בשבוע.

סעו חכם, סעו בטוח!

90% מהילדים שאושפזו בשל מחלת השפעת – לא חוסנו על ידי הוריהם

בשנים האחרונות ניטש ויכוח ברשתות החברתיות בקרב הורים המתלבטים באם לחסן את ילדיהם לשפעת עונתית אם לאו. הנימוקים לכאן ולכאן נשענים בעיקר על מקורות מחול׳. ומה המצב בארץ? האם לחסן ילדים לשפעת עונתית במדינת ישראל?

הדווח הבא פורסם ב 11.2.16 על ידי בית החולים ״בני ציון״ בחיפה ורלבנטי למתלבטים. את הנתונים מסר בית החולים על רקע תפוסת שיא בבתי חולים בעיר בתחילת השבוע:

בית החולים "בני ציון": 90% מהילדים שאושפזו בשל מחלת השפעת – לא חוסנו על ידי הוריהם 
90% מהילדים שאושפזו בשבועות האחרונים בבית החולים "בני ציון" בשל מחלת השפעת – לא חוסנו; כך מסר אתמול (יום ד') בית החולים. לפי דיווחי בית החולים, 51% מהילדים החולים שאושפזו אובחנו כחולי שפעת מזן H1N1 ("שפעת חזירים").

בתחילת השבוע, בין השאר בעקבות גל הקור ששרר באזור הצפון ושיעורים גבוהים של תחלואה, דיווחו בתי החולים בעיר על תפוסה של עד 200% במיון – תפוסת שיא. גם במחלקות הפנימיות נרשמה בימים אלה תפוסה גבוהה מהממוצע.

למחלקת הילדים בבית החולים "בני ציון" הגיעו בשבועות האחרונים 37 ילדים עם שפעת מאובחנת, והתברר ש-90% מהם כלל לא חוסנו השנה. שני ילדים שמצבם היה קשה במיוחד הועברו לטיפול נמרץ. הגם שעונת החורף מתקרבת לסיומה עדיין לא מאוחר להתחסן!

רוב הילדים שאושפזו במחלקה סבלו מסיבוכים שונים, כשהשכיח ביותר היה דלקת ריאות. ייתכן כי אצל חלק מהילדים שחלו הייתה גם פגיעה במערכת החיסונית.

טיפול בכולכיצין עשוי לצמצם הופעת מחלות לב ואוטמים מוחיים

חומצה אורית (uric acid) היא תוצר הפירוק של החומר הגנטי בתאינו (DNA) וכלולה בבדיקות מעבדה שגרתיות אותן אנו מבצעים מידי שנה. רמות מוגברות של חומצה אורית בדם מהוות סמן להתפתחות סוכרת, יתר לחץ דם, רמות שומנים מופרעות בדם (כולם גורמי סיכון ידועים למחלות לב). בחלק מאנשים הסובלים מרמות חומצה אורית מוגברת מופיעה שקיעה של החומצה במפרקים וליצירת גבישים בתוך המפרק. הגבישים גורמים לנדידת תאי דם לבנים לתוך המפרק ולדלקת במפרקים (המפרק שבין הבוהן לבין כף הרגל נפגע בשכיחות הגבוהה ביותר). דלקת מפרקים זו נקראת גאוט בלעז או שיגדון בעברית.

הטיפול בשיגדון כולל תרופה בשם כולכיצין, שמשבשת את נדידת התאים הלבנים לתוך המפרקים ובכך מונעת את התהליך הדלקתי. מחקרים ראשוניים רמזו כי כולכיצין עשויה לטפל לא רק בדלקת השיגדון אלא גם בדלקת בכלי הדם הגורמת לטרשת עורקים ובכך לצמצם את הסיכון להתפתחות מחלות לב ואוטם מוחי. עבודת מחקר שפורסמה לאחרונה בקרב חולי שיגדון תומכת באפשרות הזו. השוואה בין כ 500 חולי שיגדון שטופלו בקולכיצין לכ 500 חולים שטופלו בתרופות אחרות הראתה שטיפול בכולכיצין מצמם את הופעתם של אוטם שריר הלב ואוטם מוחי בכ 50% ואת התמותה מכל הסיבות יחדיו בכ 75% !

נותר לראות אם בעתיד כולכיצין תצטרף לאספירין ולסטטינים כתרופה לאלה מאיתנו שמציגים סיכון גבוה להתפתחות מחלות לב. השארו עמנו  Stay tuned

תסמונת המעי הרגיז: שילוב נכון של רפואה מערבית ורפואה סינית

תסמונת המעי הרגיז מתאפיינת בכאבי בטן חוזרים ונשנים, תחושת מלאות ונפיחות בבטן, גזים, יציאות תכופות ורכות או שלשולים עם או בלי עצירות לחילופין. הבעיה שכיחה מאוד וההערכה היא ש 20% מאיתנו (עם שכיחות פי שניים בנשים בהשוואה לגברים) סובלים מהתסמונת ברמת חומרה כזו או אחרת. חשוב לציין כי סימני המעי הרגיז אינם יחודיים לתסמונת זו ונצפים במספר בעיות רפואיות אחרות כמו אי סבילות לגלוטן, רגישות למוצרי חלב ולקטוז' מחלות דלקתיות של המעי ואף בגידולי המעי הגס.

האם עלי לטפל במעי הרגיז על ידי הרפואה המערבית או על ידי הרפואה הסינית?

לתשובה שני שלבים:

(1) הבדקו על ידי רופא המשפחה שלכם ועברו בירור של הבעיה במסגרת הרפואה המערבית. חשוב להדגיש כי אין בדיקה ייחודית המצביעה על קיומו של מעי רגיז והאבחנה נקבעת רק לאחר שבעיות אחרות ומחלות דלקתיות של המעי נשללו ולרופא לא נותר הסבר אחר לתלונות המטופל (לשון אחר, אבחנת מעי רגיז נעשית על דרך השלילה).

(2) מה יש לרפואה המערבית ולרפואה הסינית להציע?

בדרך כלל הרפואה המערבית תציע טיפול בתכשירים המקלים על כאבי הבטן ושלשולים דוגמת קלבטן (BISMUTH SUBSALICYLATE). לאחרונה, פורסם מאמר בעיתון היוקרתי NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE המדווח על טיפול בתרופה חדשנית בשם ELUXADOLIN המיועדת בעיקר לטיפול בכאבי הבטן ובשלשולים של התסמונת.  ELUXADOLIN צימצמה את כאבי הבטן והשלשולים בכ 30% מהמטופלים (בהשוואה לשיפור של 15-20% במטופלים שטופלו בפלצבו) וגרמה לתופעות לואי של בחילות, עצירות, וכאבי בטן (בכ 5-8% מהמטופלים) וב 0.3% מהמטופלים גרמה להתפתחות פנקראטיטיס: דלקת של הלבלב העלולה לסכן את חיי המטופל!

הרפואה הסינית מטפלת במעי רגיז על ידי שינויי תזונה, טיפול בדיקור וטיפול בצמחי מרפא סיניים. מנסיוני ומנסיונם של מטפלים אחרים, היעילות של הטיפול ברפואה הסינית גבוהה ביותר. יותר מ 90% מהמטופלים במרפאתי דווחו על שיפור משמעותי במצבם ואף לא אחד מהם פיתח תופעות לואי כלשהן בתגובה לטיפול (התלונה היחידה במספר מטופלים התמקדה בטעמם של הצמחים הסינים וכולם, ללא יוצא מו הכלל, התרגלו לטעם במהלך הטיפול).

לכן, לאחר שאובחנה אצלכם תסמונת המעי הרגיז, אני ממליץ לפנות לטיפול ברפואה הסינית. זו יעילה ובטוחה יותר מהטיפול המוצע על ידי הרפואה המערבית.

רמת כולסטרול בדם קשורה להתפתחות מחלת הסוכרת

מחקרים רבים מעידים כי הטיפול בסטטינים, תרופות המצמצמות את רמות הכולסטרול בדם, מעלות את הסיכון להתפתחות מחלת הסוכרת. כעת מתווסף מידע נוסף שתומך בקשר שבין רמות הכולסטרול בדם והתפתחות סוכרת (ראה קישורית מטה). חוקרים בארצות הברית בדקו את הקשר בין סמנים גנטיים לרמות כולסטרול גבוהות בדם לבין התפתחות מחלת הסוכרת. החוקרים עקבו אחר 6,011 אנשים שאינם מטופלים בסטטינים ואינם סובלים ממחלת לב וכלי דם ובדקו את הקשר שבין הסמנים הגנטיים לבין התפתחות סוכרת במשך כ 4.5 שנים. ראשית, הסמנים הגנטיים אכן נבאו את רמת הכולסטרול (מה שחזק את אמינותם של סמנים אלה בחיזוי רמות הכולסטרול). והעיקר, אנשים עם סמנים גנטיים לרמות כולסטרול גבוהות הציגו עמידות להתפחות מחלת הסוכרת לעומת אנשים עם סמנים גנטיים לרמות כולסטרול נמוכות. כיצד רמות כולסטרול גבוהות מגנות עלינו מפני מחלת הסוכרת? על מנת לענות על השאלה הזו יש צורך במחקרים נוספים שיזהו את המנגנונים. לעת עתה, ההמלצה שלי היא כדלקמן: 1) אם רמות הכולסטרול שלך גבוהה אך אינך נושא גורמי סיכון נוספים להתפתחות מחלת לב (יתר לחץ דם, עישון, הסטוריה משפחתית למחלות אלה וכ׳) + 2) אם הינך נושא סיכון גבוה להתפתחות סוכרת (הסטוריה משפחתית וכ׳) , יש מקום לשקול בכובד ראש אם לטפל בך בסטטינים.

** בעקבות הפוסט פנו אלי מספר חולי סוכרת בשאלה: אני מטופל בסטטינים מה עלי לעשות? ובכן, הפוסט מתיחס לסיכון התפתחות מחלת הסוכרת ואינו רלבנטי לחולי סוכרת המטופלים בסטטינים !! אין עדות לכך שטיפול בסטטינים משבש את איזון הסוכרת. כיוון שכך,  אם אתם חולי סוכרת ומטופלים בסטטינים, המשיכו לקחת את הטיפול.

קישורית למאמר

צריכת בשר מעובד והתפתחות מחלות ממאירות – נייר עמדה חדש

לפני כחודש הוציא אירגון הבריאות הבינלאומי התראה ביחס לצריכת בשר מעובד וגידולים סרטניים (בשר מעובד כולל נקניקים, נקניקיות, קציצות מוכנות וכדומה). בעקבות ההתראה הוציא ארגון רופאי הציבור במדינת ישראל נייר עמדה המתייחס לסוגיה ונשען על ״תיקון״ שפירסם הארגון הבינלאומי ימים ספורים לאחר פרסום ההתראה המקורית (ראו קישור לנייר העמדה הישראלי מצורף מטה). במסמך הישראלי נטען כי: ״ אין בפרסום העידכון משום המלצה להפסיק לצרוך בשר מעובד על סוגיו, וכי על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, מומלץ לצרוך מיני בשרים מעובדים ומשומרים באופן מתון״. עוד נטען במסמך העמדה כי הקשר בין כמות הצריכה של בשר מעובד לבין שיעור התפתחות הגידולים לא נבדקה וכי, (שימו לב!) ההערכה היא שצריכת בשר מעובד גורמת לתמותה עולמית של 34,000 איש בלבד מידי שנה

לא צריך להיות מומחה לבריאות הציבור כדי לזהות את לחץ תעשיית המזון בנסיון לצמצם את הנזק שנגרם לה כתוצאה מפרסום האזהרה המקורית.

אז הנה חומר למחשבה:

  1. מן המפורסמות היא שבכל מדד ביולוגי יש שונות בין אנשים שונים בתגובה לכל שינוי תזונתי או לשינוי אחר. לכן, סביר להניח שהרגישות שלנו לבשר מעובד היא אישית ושונה מאדם לאדם. זאת אומרת, חלקנו מאוד רגישים ואף בנוכחות צריכה מתונה עלולים לפתח גידולים סרטניים (במיוחד במעי הגס) לעומת זאת , חלקנו עמידים, ויש כאלה ביננו שיזדקקו לצריכת כמויות גדולות של בשר מעובד על מנת לפתח גידול סרטני כלשהו.

  2. נכון להיום, ינואר 2016, אין בידנו סמנים גנטים או אחרים שיאפשרו לנו להבדיל מי ביננו רגיש ומי עמיד לבשר מעובד ובהעדר סמנים כאלה מה עלינו לעשות? להטיל מטבע ולהמר אם אנחנו רגישים או עמידים? לצרוך בשר מעובד או לא ואם כן כמה? ואם לצרוך ״באופן מתון״ כמה קילו נקניקיות זה ״מתון״?

ובכן, כל אחד מאיתנו יחליט כמה בשר מעובד הוא מתיר לעצמו לצרוך. אני מעדיף למקם את עצמי בקבוצת הרגישים (גם אם אני טועה!)  וזאת במיוחד לנוכח העובדה שהאנושות הצליחה להתקיים ללא בשר מעובד עד תחילת המאה הקודמת.

לכן, ההמלצה שלי היא להמנע מצריכת בשר מעובד באופן מוחלט ולצמצם ככל שניתן את צריכת הבשר הבלתי מעובד.

Ne52_RedMeat.pdf

הסיכון בצריכת סידן מוגברת בגיל הבלות

מחקר משנת 1992 הצביע על תועלת בצריכה של 1200 מג׳ של סידן ליום למניעת שברים בעצמות בקרב נשים בגיל הבלות. היום מצטבר מידע המערער על התועלת בצריכת סידן גבוהה.
הדאגה העיקרית נובעת מעדויות כי נשים הצורכות מינונים גבוהים עלולות ללקות בשכיחות מוגברת של מחלות לב, אבנים בדרכי השתן ובעיות (כולל עצירות) בדרכי העיכול. יתירה מזו, הממצאים מערערים על יכולתה של צריכת סידן מוגברת לצמצם את הופעתם של שברים (יוצאת מן הכלל היא קבוצת נשים עם רמות סידן וויטמין D נמוכות).
לסיכום, ההמלצה לצריכת יתר של סידן למניעת שברים עוברת הערכה מחודשת. stay tuned.

http://www.medscape.com/viewarticle/852011?nlid=88786_2049

הקשר בין שתית אלכוהול לגידולים ממאירים!

ממליץ לשתף כמה שיותר חברים ובני משפחה. רבים מאיתנו שותים אלכוהול וסבורים שצריכת אלכוהול מתונה מועילה לבריאותנו. ובכן, הגיעה העת להערכה מחודשת של הסברה הזו.

לעיתים קרובות אני נשאל אם כדאי לשתות אלכוהול במידה מדודה. תמיד הרגשתי כי עלי להדגיש את הזהירות בתשובתי. תחושה זו גרמה לי לעיתים קרובות להסתייג מהמלצות שעודדו צריכת אלכוהול בטענה שזה מגן מפני מחלות כלי דם בכלל ומחלות לב בפרט.

ראשית אתאר בקצרה את המחקר שפורסם בכתב העת הרפואי Lancet ולאחר מכן אציין את הממצאים העיקריים (למעוניינים בפרטים נוספים אני מצרף קישורית למאמר).

-המחקר כלל 115,000 אנשים מ 12 מדינות הפזורות על פני 4 יבשות.
-החוקרים חילקו את האוכלוסיה הנבדקת לאלה שלא שתו אלכוהול אף פעם, אלה שהפסיקו לשתות אלכוהול לפחות שנה אחת לפני המחקר, ולאלה ששותים אלכוהול בהווה באופן פעיל.
– אלה ששותים אלכוהול באופן פעיל חולקו למספר קבוצות על פי צריכת האלכוהול: 1) צריכה מתונה: אלה ששותים עד 7 פעמים בשבוע, 2) צריכה בינונית: אלה ששותים בין 7-21 פעמים בשבוע ו 3) צריכה מופרזת: אלה ששותים יותר מ 5 משקאות ביום או באירוע אחד.
-בנוסף, החוקרים חילקו את צרכני האלכוהול על פי סוג המשקה הדומיננטי שלהם, דהיינו: שותי בירה, שותי יין ושותי משקאות אלכוהוליים חריפים.

אתמקד בממצאים בקרב אלה החיים במדינות מפותחות עם צריכת אלכוהול מתונה בלבד (עד 7 משקאות בשבוע). אציין רק כי הממצאים חמורים יותר ככל שכמות השתיה גדלה.

כצפוי, ובאופן לא מפתיע, צריכת אלכוהול מתונה היתה מלווה בירידה של 24% בהתקפי לב. אך, אליה וקוץ בה, צריכת אלכוהול מתונה גרמה לעליה של 51% בהופעת גידולים סרטניים (גידולים בחלל הפה, בוושט, בקיבה, במעי הגס, בכבד, גידולים בשד, בשחלות, בצואר ובראש).

באשר לסוג המשקה. ככל שתכולת האלכוהול במשקה עולה כך עולה הסיכון להתפתחות הגידולים (הכי נמוך בצרכני בירה, סיכון בינוני בקרב שותי יין והכי גבוהה בקרב שותי משקאות אלכוהוליים חריפים).

מסקנה: צריכת אלכוהול, ולו גם צריכה מתונה של עד 7 כוסות בשבוע, אמנם מצמצמת את הסיכון ללקות באוטם שריר הלב אך מגדילה את הסיכון להתפתחות גידולים. לאור השיפור ביכולתה של הרפואה לטפל בהתקפי לב ומאחר והטיפול בגידולים סרטניים עדיין לוקה בחסר משמעותי ביותר, עשו לבד את החשבון אם, כמה ומה אתם שותים.

אלכוהול וגידולים ממאירים Lancet 2015